למה צריך בכלל להתאמץ בחיים?

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנשים שואלים את עצמם היא מדוע החיים דורשים מאמץ? למה דברים לא פשוט מגיעים אלינו בקלות? למה צריך להתאמץ בשביל להשיג משהו שרוצים? אליעד כהן מסביר שההבדל בין מחשבה לעשייה בפועל הוא למעשה הבסיס לכל החוויה של החיים. הוא מביא דוגמה פשוטה: אם אתה רעב, לא מספיק לחשוב על אוכל או לדמיין שאתה אוכל כדי להיות שבע באמת. בשביל להרגיש את השובע האמיתי, אתה חייב לאכול ממש, פיזית. אותו הדבר נכון לגבי כסף: אתה יכול לדמיין שיש לך כסף, אבל כשאתה בא לשלם במכולת, לא מספיק לדמיין. חייבים פעולה פיזית ממשית.

אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך היא כי אנחנו נמצאים במציאות שמבוססת על הבדל ברור בין "בכוח" ל"בפועל". "בכוח" זה אומר שאתה מדמיין משהו או חושב עליו, ו"בפועל" זה אומר שזה קורה במציאות הממשית. אליעד טוען שאין באמת הבדל מהותי בין מחשבה למעשה, כי כל פעולה שאנחנו עושים מתחילה במחשבה, ולכן מבחינה מסוימת הכל נמצא במחשבה. אבל החוויה שלנו היא שהעשייה הממשית נותנת לנו תחושת מציאות, וזה מה שנותן משמעות לכל החיים שלנו.

מדוע אנשים לא אוהבים להתאמץ?

הסיבה העיקרית שאנשים לא אוהבים להתאמץ היא בגלל תחושת הקושי שנוצרת כאשר יש פער בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שקורה בפועל. כאשר רצון מתממש באופן מיידי וללא שום עיכוב, זה נתפס כקל, כי אין פער בין הרצון לבין המציאות. לעומת זאת, כאשר יש רצון והוא לא מתממש מיד, או כאשר יש פער גדול בין הרצון למציאות, אז אנחנו חווים קושי, מאמץ וסבל.

אליעד נותן דוגמה פשוטה להמחשת הנושא: אם אדם רוצה להדליק טלוויזיה, לכאורה מדובר בפעולה קלה. אבל מה קורה אם הוא עייף מאוד? פתאום אפילו הפעולה הזו הופכת לקשה יחסית. מכאן שאליעד מדגיש כי קושי וקלות הם מושגים יחסיים שתלויים לא רק במה שאתה עושה אלא גם ביחס שלך לפעולה באותו הרגע. מה שיקבע אם משהו קשה או קל הוא מידת השליטה והקירבה בין הרצון לבין ההתרחשות בפועל.

האם אפשר לחיות בלי להתאמץ בכלל?

אליעד עוסק בשאלה האם אפשר שיהיה קל כל הזמן? האם אפשר לחיות חיים ללא מאמץ כלל? הוא מסביר שאם הכל היה קורה בדיוק כפי שאנחנו רוצים מיד ובאופן תמידי, המשמעות של כל הדברים היתה נעלמת. החוויה של החיים מבוססת דווקא על ההבדלים, על הקונטרסט בין טוב לרע, בין מה שאתה רוצה לבין מה שקורה בפועל. ללא הקונטרסט הזה, לא תהיה משמעות לשום דבר. לכן חייבים שיהיו דברים שקורים נגד רצוננו, כדי שנוכל להעריך את הדברים שכן מתרחשים לפי רצוננו.

אליעד מדגיש כי אם הכל היה מושלם וקל באופן מוחלט, האדם היה מאבד תחושת קיום. בלי רע, אין משמעות לטוב. כדי לחוש הנאה, סיפוק או אושר, חייב שיהיה גם צד נגדי, רע, שיגרום לנו להעריך את הטוב. למשל, אם אתה רעב ואז אוכל, אתה מעריך את האוכל כי היית רעב לפני כן. אבל אם לעולם לא היית רעב, גם האוכל לא היה נותן לך תחושה טובה.

למה יש כל כך הרבה רע בחיים?

לגבי השאלה מדוע יש כל כך הרבה רע ולא קצת פחות, אליעד מסביר שכמות הרע שאדם חווה מותאמת במדויק לכמה שהוא רוצה לחוות טוב. ככל שאדם רוצה לחוות דברים טובים ועוצמתיים יותר, כך הוא חייב לחוות גם את הרע בעוצמה תואמת. הוא מדגיש שלא ניתן פשוט להקטין את הרע לרמה אפסית ולהשאיר רק קצת ממנו, כי החוויה של הטוב תיחלש באותו האופן.

אליעד מדגים זאת כך: נניח שאתה מסכים שיהיה לך רק אחוז אחד של רע ו - 99 אחוז טוב. הוא שואל: האם תסכים גם אז לקבל את האחוז הבודד הזה של הרע? התשובה היא שכן, כי אחרת גם ה - 99 אחוז הטוב יאבדו משמעות. אם אין...