יש 3 אפשרויות:

1 - הטוב הוא טוב והרע הוא רע

2 - הטוב הוא רע והרע הוא טוב

3 - הטוב והרע שווים

כדי לחוות שלמות, צריך להבין ולחוות בשלמות את 3 נקודות המבט הנ"ל

היש ישנו ואין איננו.

היש איננו והאין ישנו.

היש והאין שווים.

איך אני הופכת? תוקפנות זה רע, היעדר - תוקפנות זה טוב? (בהקשר של מישהו שבא להכות מישהו תמים אחר, ממניעים של אגו, והאחר לא נוקט כלפיו באלימות חזרה)

תנסי להבין לדוגמא, איך היה עולמך ללא תוקפנות כלל?

זה עצמו יגלה לך את האינטרס החבוי שלך ברצון שלך לתוקפנות.

אני מבינה את ההיפוך, אם מוציאים את זה מההקשר של המקרה. את ההיפוך קשה לי לעשות כשאני מסתכלת מפרספקטיבה צרה, ונדמה לי שהבנתי באחד המפגשים, שזה הקטע של ההיפוכים. למשל: זה טוב שהתה טעים, כי כיף לי לשתות הרבה ממנו. זה לא טוב שהתה טעים, כי הוא לא בריא, ולכן זה לא טוב לי לשתות הרבה ממנו. וגם בדוגמא זו אני לא מבינה איך לייצר את השוויון מתוך אותה פרספקטיבה...

טיוטת ניסיון: זה שהוא מרביץ זה לא טוב, כי הוא פוגע במישהו אחר. זה שהוא פוגע במישהו האחר זה טוב, כי ככה האדם הזה ילמד להגן על עצמו בפעם הבאה, ולכן זה שהוא מרביץ זה טוב?

ולמה זה רע שבפעם הבאה יגן על עצמו (-: ?

כשאתה הולך לקולנוע, וצופה בסרט רומנטי או הרואי (טוב).. או צופה בסרט מלחמה או אימה (רע).. אתה משלם עבור הצפיה אותו מחיר.. כלומר ערך הטוב והרע שווה... רבותי, אנחנו חיים בסרט...

ואפשר עוד להמשיך ולומר כי גם הסרט ה"טוב" וגם הסרט ה"רע", מהותם אחת.. להביא ריגוש..

אז מה דעתכם, זה נראה כמו היפוך 'נכון'? ואיך משווים (3)?

דוגמא

אדם עולה בו הרעב, רצון לאכול!

הרצון לאכול הוא משהו ממשי עבורו וקיים כמו כל דבר אחר או רצון אחר - כלומר יש רצון, מצב שיהיה רעב.

עכשיו מה קורה, הוא חושב שזה רע להיות רעב ועל כן הולך לאכול וממלא את הרצון להיות שבע, כי הוא מאמין שרק להשביע את הרעב זה טוב, אבל אפשר להבין שגם להיות רעב (גם אם זה קשה ולא נעים) זו גם צורה טובה של הבריאה, וזה לא מחוייב שהשובע הוא טוב יותר.

על כן מה יותר טוב? האדם השבע? או האדם הרעב?

ככה ניתן להמשיל את זה לכל נושא, השאלה איך מקבלים או מבינים את הקיום של כל תחושה, רעיון וכו'..

הי ענבל, מה שאת אומרת מובן לי, אבל אז זה קל, כי אפשר להגיד שכל דבר שקורה הוא טוב. כמו בשיטה של ביירון קייטי, בהקשר של מערכות - יחסים, למשל: "זה לא בסדר שהוא הרעם עליי את הקול"... האם זאת האמת? האם את יכולה להיות בטוחה שזו האמת? האם את יודעת מה נכון לטובתך הגבוהה ומה נכון לו? וכו'...

אני יכולה להיות בפרספקטיבה שרואה את זה, שרעב זה טוב ורעב זה רע ורעב זה לא טוב ולא רע, וגם לגבי השובע. את ההיפוכים של טוב ורע אני יכולה לעשות באופן יחסי. אני יכולה למצוא "בעד" ו"נגד": זה רע להיות רעב כי זו תחושה לא נעימה. זה טוב להיות רעב, כי בזכות התחושה הלא נעימה אני מחפשת אוכל... או משהו אחר. את ראיית השווין בין רעב ושובע אני יכולה לראות ממקום יחסי - זה לא רע או טוב שאני רעבה עכשיו, כי אני עסוקה במשהו אחר יותר חשוב, או מנקודת המבט הלא - דואלית, שבה אין שיפוט על המצבים.

.. אני מבינה שהרעיון הוא שאני אוכל לחוות את נקודות המבט האלה במלאות, שאוכל לשחק ביניהן?!

אוף, נמחקה לי ההודעה. מה שמפריע לי או לא מובן לי: האם המשחק בין נקודת המבט מאפשר לי לזוז מיחסי למוחלט, או שהכוונה שאת כל ה - 3 עליי לראות קודם - כל ביחסי?

למשל:

זה רע שהוא מרביץ, כי הוא מכאיב לחבר שלו

זה טוב שהוא מרביץ, כי הכאב מעורר את החבר שלו להתרחק ממנו מעתה / להיות יותר עירני בהגנה על עצמו.

זה לגבי 1+2. אם אני באה עכשיו לכתוב את 3, זה קשה לי מהנקודה היחסית, כי 2 ההיפוכים הקודמים, בעצם התבססו על עמדה מסוימת והיא שיש רע ויש טוב. השאלה איפה אנו מוצאים אותם. פעם אחת הרע היה ההכאבה לאחר ופעם שנייה הטוב היה ההכאבה לאחר.

כדי להגיד שזה לא משנה, אני צריכה לנוע לעבר ראייה יותר מוחלטת. לא? או שיש דרך להציג זאת יחסית גם במקרה זה?

גם בדוגמא של רעב ושובע. אני לא יודעת איך למצוא לשוויון הצדקה יחסית, אם אני באה ממקרה אמיתי, שאני רעבה, נגיד, ואז יכולה לעשות את 2 ההיפוכים הראשונים, אך השני דורש פרספקטיבה אחרת. האם זה אכן כך?

למה אתם מכוונים?

אני כן יכולה לחוות את 3 ההיפוכים בחוויה דווקא. למשל: מישהו / י מעסה את גבי. אני יכולה לחוות את זה כטוב, רע או נייטרלי. מכונת הכביסה מרעישה - כנ"ל. רק שזה לא עובר דרך השכל, במובן של רציונל. אלא במובן של שכנוע, שניתן לחווץ את זה כך. אני משכנעת את עצמי שהרעש מעצבן / נעים / לא משנה...

לשלומי: למה זה רע שבפעם הבאה הוא יגן על עצמו?

אפשר לחזור אחורה - ולהגיד שזו תוקפנות ותוקפנות היא רעה, כי היא מכאיבה לאנשים.

אפשר להגיד דברים חדשים, שהגנה על עצמך זה לא טוב, כי הגנה באה מפחד.. או משהו...

למה אתה התכוונת?

כלומר: אני מבינה שיש פה שיטה מסויימת להיפוכים, ואני לא למדתי אותה. לכן אני מנסה לשאול אתכם - איך זה עובד? למה בכלל הכוונה?

פעם הכרתי מישהי שדרשה ממני להצליף בישבנה. נאלצתי לעשות את המעשה הטוב הזה עד שכף ידי נעשתה אדומה והיה לי רע.

ראיתי בחור במסיבה לובש מעיל עור וחשבתי, "זה מגניב". אבל אז ראיתי עוד בחור לובש וסט עור וחשבתי, "זה לא מגניב". ואז הבנתי: "מגניב" תלוי לגמרי בשרוולים. (דימיטרי מרטין)

יש למישהו כיוון לגבי שאלותיי?

מה השאלה? ולמה את שואלת אותה? כמה באמת את רוצה את התשובה? ואם תקבלי את התשובה אז תחווי...?

הי שלומי, השאלות למעלה בשרשור. אני שואלת כי אני מנסה להבין איך עושים את ההיפוכים המפורסמים על - מנת שאוכל לתרגל אותם בצורה נכונה. אני מעוניינת בתשובה במידה מסוימת, לא מתאבדת על זה אבל רצינית מספיק, כך או כך היא תגיע, כמו שאתה אומר - דרך הספר או מפגש זה או אחר או עבודה - משותפת כאן בקבוצה או הסבר כאן. אם אני 'אקבל את התשובה' אני כנראה אנסה להבין ולראות איך להשתמש בכלי בהמשך ואשתמש בו.

מה שאני עונה לך כאן זה הנחות בלבד, והן לא אמיתיות. מאיפה אני יודעת למה אני שואלת את התשובה? אני מאמינה שאני איני העושה, למרות השימוש במילים אני ומאמינה.

גלית, ניסיתי לעקוב אחרי ההתכתבויות.. לא קל ולא מצאתי את השאלה הראשונית. מצאתי את ניסיון ההיפוך הראשון שלך והוא נכון במידה מסויימת, אבל את לא חווה את זה כי לא באמת לקחת את הרע שבזה והפכת אותו עצמו. אני אשמח שתנסחי מחדש בדיוק את מה שבא לנו להבין..