הודפס מהאתר www.EIP.co.il/?key=880
הסוד של תכלית החיים - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים גם לא חכמי החכמים?

וכאן נבאר את עניין תכלית החיים. והעניין הוא, כי כל אדם חי את חייו ועושה את מעשיו למען מטרה כלשהי. וככל שהאדם צריך יותר להתאמץ בחיים שלו, כך חשוב לאדם לברר טוב יותר מהי תכלית החיים שלו. כי הטיפש עושה את מעשיו ללא תכלית. כי מה שהופך את המשוגע למשוגע, הוא שהוא עושה את מעשיו ללא מטרה וללא תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע.

והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי המטרה האמיתית שלשמה הוא חי ושלשמה הוא עושה את מעשיו.

ויש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים שלהם. וכל אחד ממציא לעצמו איזו תכלית. ויש כאלו שממציאים להם לדוגמא תכלית שנשמעת להם בעלת ערך כלשהו, כגון לדוגמא תכלית לעזור לבני אדם אחרים וכיו"ב. אבל אף אחד לא שם לכך, שהוא לא מבין מהי התכלית הסופית שלשמה הוא מנסה להשיג את התכלית שלו.

כי כל תכלית שהאדם ממציא לעצמו, תמיד על האדם לנסות לשאול את עצמו ולהבין, מהי התכלית של התכלית עצמה. ונניח לדוגמא שהתכלית היא לעזור לבני אדם, אבל זה עצמו מה התכלית שלו? כי מה התכלית של לעזור לבני אדם? ואז האדם משיב לעצמו, שהתכלית היא שיהיה טוב בעולם. אבל גם זו לא תכלית, כי מהי התכלית של התכלית עצמה?

ז"א על האדם לשאול את עצמו, האם זה באמת משנה האם המטרה שלו תושג או לא? ויש כאלו שהם יודעים ומודים שאין להם מושג מהי התכלית של החיים שלהם, ושאין להם מושג למה הם חיים. שזה בדיוק סוג של דיכאון שמשאיר את האדם על המיטה בבוקר, שהאדם אין לו מושג מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה הוא צריך לקום בבוקר לחיי היום יום.

ובפרט כאשר האדם עוד לא יודע את הדרך ליהנות בחיים, שאז האדם קם אל חיים משעממים וקשים. וכאשר אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. אז האדם מעדיף פשוט להתהפך מצד אל צד במיטה ולהמשיך לישון. כי השינה עוזרת לאדם לברוח מהשאלה של מהי תכלית החיים.

אבל יש כאלו שיש להם כל מיני שיגעונות בראש, ונדמה להם שהם יודעים ומבינים מהי התכלית של החיים שלהם ומהו היעוד שלהם. למרות שבאמת הם לא מבינים דבר. כי את כל התכליות בעולם אפשר בשניה אחת להבין שהן כולן חסרות משמעות, משום שתמיד אפשר לשאול מהי התכלית של התכלית עצמה.

וכל דבר שהאדם חושב שהוא התכלית של חייו, על האדם לבדוק את התכלית הזאת אל מול האמת ואך ורק אל מול האמת. דהיינו, על האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, האם זה באמת משנה שהתכלית הזאת תושג? מהי התכלית של השגת התכלית עצמה? מה זה בכלל משנה ולמי זה בכלל משנה אם התכלית הזאת תושג או לא תושג?

כי כאשר האדם נולד והוא עדיין ילד קטן, האדם עדיין לא משגע את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי שלא יודע את סוד ההנאה), אז האדם מבין שכדי שהוא ייהנה יותר בחיים שלו, לשם כך הוא צריך ליצור משמעות כלשהי למה שהוא עושה.

ואז האדם יושב וממציא בדעתו כל מיני מטרות. והאדם מייחס למטרות האלו המון משמעות. ואז האדם מחליט שתכלית החיים שלו היא להשיג את המטרה שאותה הוא עצמו המציא. ולפעמים גם האדם ממציא לעצמו כל מיני רמזים שכאילו יתמכו בכך שזאת תכלית החיים שלו. דהיינו, האדם פתאום מביא כל מיני ראיות שונות לכך שאכן זאת התכלית שלו.

והאדם לא קולט את הדבר הפשוט, והוא שהתכלית קיימת רק בגלל שהאדם עצמו מייחס משמעות כלשהי למטרה שאותה הוא רוצה להשיג. והתכלית לא באמת קיימת מצד המציאות. כי מצד המציאות עצמה אין משמעות למה שהאדם החליט לייחס לו משמעות. כי המציאות היא ניטראלית.

והאדם על דעת עצמו מסיבות כאלו ואחרות, מייחס משמעויות שונות לדברים שונים, ועל ידי זה האדם יוצר לעצמו תכלית בחיים. שהיא כדי להשיג מטרה כלשהי. והאדם לא שם לב לכך שהתכלית הזאת שהוא רודף אחריה, היא המצאה אישית שלו. כי מצד המציאות באמת, אין משמעות או יתרון למצב כלשהו של המציאות על פני מצב אחר. וזה שהאדם מייחס משמעות כלשהי למצב כלשהו, זה לא הופך את הדבר הזה לבעל משמעות באמת.

והאדם חרד לחיות ללא תכלית. למרות שבאמת מי שיודע ליהנות מהחיים, הוא לא צריך תכלית לחיים שלו. משום שהוא נהנה מכל רגע מחדש בהנאה חדשה. וכאשר נהנים, אז לא מחפשים את התכלית. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. אבל מי שעוד לא הגיע לזה, אז הוא מאוד מפחד לחיות בלי תכלית, ואז האדם ממציא לעצמו כל מיני המצאות שונות לגבי התכלית של החיים שלו.

ויש כאן סוד. והסוד הוא שמי שרוצה להבין את התכלית האמיתית של החיים שלו, עליו לנסות אחת ולתמיד להבין את התכלית של המציאות כולה. כי תכלית פירושו המטרה הסופית של תהליך כלשהו. ולכל תהליך בעולם, יש לו תכלית. כי כל דבר שהאדם עושה אותו, הוא עושה אותו למען תכלית כלשהי. וגם כל חייו של האדם, גם הם תהליך גדול, שגם לו יש תכלית.

אבל, כל חייו של האדם, הם רק נקודה אחת מתוך תהליך אחר גדול יותר ואין סופי, שהוא התהליך הכללי של כל המציאות, שהוא התהליך שכולל בתוכו את כל התהליכים כולם. וכל דבר בעולם גורר אחריו תוצאה כלשהי. וכל תוצאה גוררת אחריה עוד תוצאה אחרת. וכל התוצאות בעולם וכל התהליכים בעולם, כולם מובילים אל התכלית האחת של המציאות.

והתכלית של כל דבר בעולם, היא כדי להשיג את התכלית של התהליך שהוא חלק ממנו. כי כל פעולה בודדת שאותה עושה האדם, יש לה מטרה. והמטרה שלה היא כדי להשיג את המטרה הגדולה יותר וכך הלאה. וגם תכלית חייו של האדם, היא כדי להשיג את התכלית הגדולה יותר של כל התהליכים כולם, הלא היא התכלית של כל המציאות.

ומי שרוצה לגלות את הסוד של תכלית החיים שלו, עליו להבין שתכלית החיים שלו היא חלק מהתכלית של כל האירועים שיש בעולם. וכדי שהאדם יבין את התכלית האמיתית של החיים שלו, על האדם להבין מהי התכלית האמיתית שלשמה הכל קיים ושבגללה כל האירועים שבעולם מתרחשים כפי מה שהם.

ויש כאן עוד סוד, והוא שהתכלית הזאת היא אין סופית. דהיינו, ששום חכם בעולם לא יכול להגדיר את התכלית של המציאות. משום שכל תכלית שלא נגדיר, תמיד נוכל לשאול מהי התכלית שלה עצמה. כי התכלית היא השגת מטרה כלשהי. וכל מטרה שאותה נגדיר שהיא המטרה הסופית של כל המטרות, תמיד נוכל לשאול מה המטרה של המטרה עצמה. וכך הלאה עד אין סוף.

ואילו היה יכול האדם לחשוב בבת אחת על אין סוף דברים שונים, האדם היה יכול גם לתפוס בתוך המחשבה שלו את התכלית הסופית של כל האירועים. אבל כמו שהאדם לא יכול לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר, או את הזמן הרחוק ביותר, כך האדם גם לא יכול לדמיין את התכלית ואת המטרה והתוצאה הרחוקה ביותר, שהיא בעצם התכלית של המציאות.

וסוד האושר כרוך בכך שהאדם יבין את התכלית האמיתית של המציאות כולה. דהיינו, את הסיבה האמיתית שבגללה כל האירועים מתרחשים. וכל זמן שהאדם לא מבין את התכלית הזאת, האדם ממשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמו, בלי להבין מה התכלית האמיתית של החיים שלו.

כי כפי שאמרנו, תכלית חייו של האדם, היא ניתנת להבנה, רק כאשר ורק אחרי שהאדם מבין מהי התכלית הסופית של כל התהליכים כולם. כי חייו של האדם הם רק חלק מתהליך אחר גדול עוד יותר. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו לנסות לגלות את התכלית הסופית של כל האירועים שיש בעולם.

וכל חכמי החכמים אין להם פיתרון לדבר הזה. כי מי יכול לומר שהוא יודע מה התכלית הסופית של כל האירועים כולם?! כי מי יודע מהו האירוע האחרון של כל האירועים כולם? ומי יכול בכלל לדמיין את האירוע האחרון ואת התוצאה האחרונה של כל האירועים שיש בעולם? כי המצב האחרון של כל המצבים בעולם, הוא נמצא במרחק אין סופי מהאדם, והאדם לא מסוגל לתפוש אותו במחשבתו.

וזאת הסיבה שיש עצבות וחוסר שמחה בעולם. משום שאף אחד לא מבין מהי התכלית שלשמה הוא חי ושלשמה הכל קיים. ואנשים חיים את כל החיים שלהם, בלי לעצור לרגע אחד ולנסות להבין מהי התכלית של החיים ובשביל מה בכלל הם חיים?

והאדם מנחם את עצמו בכל מיני ניחומים שאולי בבא היום הוא יבין את התכלית הזאת של החיים שלו ושל כל האירועים שבעולם. אבל האדם לא שם לב לכך שיש כאן בעיה מאוד רצינית, והיא שמבחינה לוגית לא ניתן להבין את התכלית הסופית של כל האירועים שיש בעולם.

ומי שרוצה להבין מהי התכלית הסופית של כל האירועים שיש בעולם, עליו לנסות להבין מהי הסיבה הראשונה שהתחילה את כל האירועים שיש בעולם. אבל גם הסיבה הזאת נמצאת במרחק אין סופי מהאדם. כי כל סיבה, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של עצמה. עד אין סוף.

ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר, עליו להגיע להיות מסוגל להסתכל על כל ציר הזמן כולו בבת אחת, ולראות את נקודת ההתחלה שלו שהיא הסיבה הראשונה ואת נקודת הסוף של כל האירועים כולם. ועל האדם לנסות להבין מהי התכלית של כל האירועים כולם.

אבל ראשית כל האדם לא יכול להסתכל במחשבה שלו על כל ציר הזמן כולו. כי ציר הזמן הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את תכלית החיים.

כי נניח לדוגמא שהאדם יראה בעיני שכלו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, עכשיו האדם ימשיך לשאול את עצמו, מהי התכלית של התהליך הזה עצמו. כי גם יצירת הסיבה הראשונה וגם התוצאה האחרונה, גם הן עצמן חלק מתהליך אחר גדול עוד יותר. כי כל אירוע, הוא חלק מרצף אירועים אחר גדול עוד יותר. וכל הסבר שהאדם ייתן, תמיד יהיה ניתן לשאול, מהי התכלית והמטרה שבגללה קיימת הסיבה הראשונה.

כי שום דבר הוא לא מחוייב המציאות. וכל דבר שהוא קיים, הוא יכול גם להיות לא קיים. וכל סיבה שקיימת, בדיוק כמו שהיא קיימת, כך גם היא יכולה לא להיות קיימת. ותמיד יש לשאול, מהי התכלית והסיבה שלשמה הסיבה עצמה קיימת. וכל סיבה שלא ניתן, גם עליה נוכל לשאול מדוע היא עצמה קיימת.

ובשכל אנושי אי אפשר למצוא תשובה לשאלה של מהי התכלית של כל המציאות שלנו, וממילא לא ניתן למצוא את התשובה האמיתית של מהי התכלית של חייו של האדם.

אבל, בכל זאת ולמרות הכל האדם רוצה להיות מאושר. וכדי להיות מאושר האדם חייב לפצח את הסוד של מהי התכלית של התהליך כולו של כל האירועים כולם, ועל ידי זה לנסות להבין גם מהי התכלית של החיים האישיים שלו. אך כיצד עושים זאת? הרי אי אפשר לעשות זאת?

אלא, שיש חכם גדול מאוד, שהוא החכם האמיתי והוא יודע מהי התכלית של כל האירועים ומהי הסיבה הראשונה. והחכם האמיתי מסוגל לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, משום שצורת החשיבה שלו היא שונה. כי למרות שיש כשל לוגי ופרדוקס מחשבתי שמונע מהאדם להכיל בתוכו את נקודת ההתחלה, הרי שקיימת דרך בכל זאת להכיל את הסיבה הראשונה, למרות שהיא במרחק אין סופי.

והכל תלוי אך ורק בצורת החשיבה של האדם בלבד. ומי שרוצה להגיע לצורת החשיבה הזאת, הדרך היחידה שלו לעשות זאת, היא על ידי זה שהוא מחפש ומוצא חכם אמיתי גדול כ"כ שבאמת יודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ועל ידי זה שהאדם מנסה להתחבר לצורת המחשבה של אותו החכם האמיתי הגדול במעלה.

ועל ידי זה שהאדם מתחבר לצורת המחשבה של החכם האמיתי, על ידי זה האדם יוצר אצל עצמו כלי קיבול מחשבתי, שמאפשר לו לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה ואת תכלית המציאות כולה ואת התכלית האמיתית של החיים האישיים שלו.

ואחרי שהאדם מגלה את התכלית של הכל, על ידי זה השאלה של מהי תכלית החיים מפסיקה לעניין את האדם, ואז האדם הופך להיות מאושר באמת ונהנה מכל רגע מחדש באושר אמיתי.

כי ברגע שהאדם מגלה את הסוד של תכלית החיים, בכך בעצם הוא גם מבין את הדבר הטוב שיש בכל דבר. ואז ממילא האדם רואה תמיד את השלמות שיש בכל דבר, וממילא הוא כבר לא צריך לחפש תכלית, משום שהוא מבין מה הטוב שיש בכל רגע ורגע בפני עצמו...

© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן