אז מה את שואלת?

ש: אם אתה אומר שאין תכלית לדברים אז למה אתה מלמד.

אליעד: אתה משקר.

ש: זה מה שהיא שאלה.

אליעד: מה אכפת לך מה היא שאלה שהיא תשאל, אני לא אמרתי שאין תכלית לדברים.

ש: שאמרת שאנשים לא רוצים להרגיש שאין כלום הם צריכים לתת לזה איזושהי סיבה לקיום שלהם, מה אני כאן סתם.

אליעד: הם גם היו מעדיפים אפילו לחשוב שהם כלום.

ש: בוא אני אציל את העולם בא נלך ואהבת לרעך כמוך, בוא אני אתחיל לעזור לאנשים.

אליעד: אולי אלוהים רוצה בכלל שאני אתקרב אליו, אולי אני בכלל עוזר לאלוהים לגלות את התמחותו בעולם "אני לא סתם פה, אני אלוהים שלח אותי לשליחות ולא סתם שהחלטתי לעזור לשכן שלי אני עוזר לאלוהים בכלל, אני עוזר לאלוהים לגלות שהוא מלך כי אלוהים בלעדיי איך היה מסתדר אז אני עכשיו אלוהים שלח אותי במשימת ספישל, אני שולח אותך תקשיב לך תגיד לכולם שאני המלך כי בלעדייך איך אני מה נעשה בלעדייך".

ש: כן גם בזה יש שכל.

אליעד: נכון ברור מה אתה סתם פה אין מצב, אוקי נו אז מה השאלה?

ש: שלא פשוט מקודם אתה השתמשת, לפחות בהרגשה שלי הייתה מן יש איזה מן סוג של פיצוי כזה על התחושה שבעצם אולי אנחנו כלום ואנחנו מכניסים לעצמנו כל מיני רעיונות כאלו על מנת להרגיש איזושהי.

אליעד: נכון אז מה השאלה?

ש: אז שאלתי יותר לגבי הרצון שלך, זאת אומרת מה בעצם מניע אותך לעזור לאנשים.

אליעד: עכשיו אני אענה לך, האם אני אמרתי שאנחנו כלום לא אמרתי את זה, אני לא אמרתי שאני כלום אמרתי שבן אדם לא רוצה להרגיש שהוא כלום ולכן הוא עושה "1 2 3" אבל מה האמת האם הוא באמת כלום מי אמר שהוא כלום. זה שאמרתי שהוא לא רוצה לחשוב את זה אני לא אמרתי והאמת היא שהוא כלום לא אמרתי את זה.

ש: אתה טוען שהוא לא רוצה בעצם להתמודד עם המחשבה וזה סוג של בריחה?

אליעד: תראי אני לא אמרתי "האמת היא שהוא סתם חי והוא לא רוצה לחשוב את זה ולכן הוא משקר" לא אמרתי את זה, אמרתי "הוא לא רוצה לחשוב שהוא סתם חי ולכן הוא משקר וממציא לעצמו סיבות" אבל האם אמרתי שהוא סתם חי לא אמרתי שהוא סתם חי.

ש: אבל אמרת שזה שקר, לא שהסיבות שהוא ממציא הן שקר.

אליעד: נכון אולי יש סיבות אחרות אבל זה עדיין לא אומר, אני לא אמרתי שהאמת היא שהוא סתם חי לא אמרתי את זה, אני פעם אחת אמרתי "האמת היא שאין משמעות, האמת היא שאין סיבה, האמת היא שאתה סתם סובל" אף פעם לא אמרתי את זה, אף פעם "ever never" כי זאת לא האמת, כי לא יכול להיות שלקחתי צורה מוגדרת אמרתי זאת האמת זה לא נכון.

ש: אבל הוא בעצם לא מסתכל במחשבה הזאת.

אליעד: אנשים בורחים מהמחשבה, אנשים לא רוצים לבדוק מה קורה באזור של המחשבה הזאת כל פעם שהם מתקרבים למחשבה הזאת ישר בורחים "לא אני כלום, לא אני משהו" אוקי בורחים לזה אבל לא בודקים מה באמת קורה שם באגף הזה "מה קורה אני באמת סתם, אני לא סתם, אני חצי סתם שלושת רבעי סתם, אני גם סתם" אז הם לא רוצים לבדוק את זה, אז הם בורחים לדברים אבל אני לא אמרתי שזה רק סתם או רק כלום לא אמרתי את זה.

ש: אז בעצם אתה יודע על אנשים אם אנשים מנסים, אתה יודע שזאת מחשבה שקיימת אצל אנשים אם אנשים הולכים ועושים כל מיני דברים כאלה אז המחשבה הזאת היא מחשבה היא ספק שקיים בעצם מהיותך כלום, זאת אומרת בעצם מהיותך חסר משמעות.

אליעד: בן אדם חי הוא לא מחפש להיות משהו בהתחלה ברגע שמתחיל להרגיש רע, גם מה שהוא אומר זה לא מדויק ברגע שהוא מתחיל להרגיש רע הוא אומר "מה אני סתם סובל" אוקי עכשיו תתחיל להביא סיבות, אם הכל היה לו טוב הוא אומר "וואלה מה אכפת לי למה אני חי בלי סיבה" ברגע שהוא גם סובל הוא אומר "מה אני בלי סיבה חי אני חייב למצוא את הסיבה".

ש: אז אולי הוא מפחד לאבד את הטוב גם בלי הסבל הוא היה מפחד לאבד את הטוב, גם אם היה כל הזמן משהו.

אליעד: את צודקת לכן אמרתי שזה לא מדויק. מה את מנסה להבין, עכשיו בא נעשה הפוך בואי עכשיו אני אתן לך היפוך על היפוך האמת היא שזה רק סתם, סתם לגמרי אז מה השאלה?

ש: שמה מניע אותך?

אליעד: יפה, השאלה הזאת היא לא חכמה אם אני חושב שזה סתם ואני באמת מלא בחוויה שזה סתם אז התשובה לשאלה הזאת היא גם תהיה סתם, גם השאלה סתמית וגם התשובה סתמית. זאת אומרת אם אני אזדהה עם המחשבה שאומרת שהכל כלום והכל זה והכל זה נגיד, נגיד שאני מזדהה רק איתה אז מה השאלה למה אתה עושה, תשובה "כלום נכון דפוק אני חולה במחלה זה, את רואה זה גורם לי לעשות למרות שזה סתם ראית" וחייב שאת גם תחשבי גם את זה. כי אם את לא מסוגלת לחשוב שכל מה שאת עושה זה סתם, אז את לא יכולה להזדהות עם הסתם. אי אפשר להסתכל על העולם, אני נגיד לפעמים אומר נגיד סתם דוגמא נגיד שעוברת לי מחשבה בראש.

ש: לא נותן תשובות הוא בורח.

אליעד: נכון אני בורח, נגיד שעוברת לי מחשבה בראש "אתה מדבר עם רובוט" אני אומר לעצמי מה אני מדבר עם רובוט מדבר עם הקיר, אני אומר לעצמי נכון אני מדבר עם רובוט, אבל גם אני רובוט אז אמרנו "מדבר עם רובוט" אז אין שאלה, כאילו אם אתה לא הולך עד הסוף אם אתה אומר "הוא רובוט אני בן אדם מה אני מדבר איתו" אבל אם אתה עושה השוואה הוא רובוט אז גם אתה רובוט אז מה השאלה רובוט מדבר כאילו אין שאלה, אם הוא בן אדם בן אדם אין שאלה ואם הוא רובוט רובוט אין שאלה. אם הכל סתם אין שאלה, אם להכל יש משמעות אין שאלה הבעיה היא כשאתה אומר "לא, זה סתם וזה משמעותי אז למה אני מתאמץ למען משהו סתמי" אבל אם הכל סתם אז מה השאלה סתם. ומה האמת?

ש: שהכל גם רע ואין הבדל.

אליעד: יפה, קלטה. מה אתה הבנת?

ש: אני הבנתי שהכל זה סתם.

אליעד: זה מה שהבנת?

ש: הוא רק מתחיל הוא מתחיל.

אליעד: אתה צריך להגיע לחוויה שאתה גם תוכל להתייחס אל החיים כאילו זה סתם.

ש: בוא אני אגיד לך מה הבנתי אני שכל...

אליעד: אתה צריך להגיע למצב שמבחינתך אתה הולך ברחוב אתה מבחינתך יכול סתם להתחיל עם בחורה ואם היא מקללת אותך ומבזה אותך אתה מרגיש כאילו זה סתם צלילים שעוברים לידך הכל סתם, סתם דיברתי איתה וסתם היא קיללה אותי וזה בכלל לא אישי בכלל לא רציתי ממנה שום דבר אני סתם פניתי אליה היא סתם לא רצתה, זהו כאילו כמו שני עלים שנפלו אחד ליד השני זה הכל לא דרמתי, לא "אני רציתי והיא רצתה" ופירושים ומשמעויות.

ש: אבל אני כן רוצה שאני איתה בבית שזה לא יהיה סתם.

אליעד: אז גם לכן גם וגם.

ש: מי ממתג שזה סתם?

אליעד: אתה.

ש: אבל אני יודע את זה.

אליעד: נכון.

ש: אם אני אעשה את זה אני יודע את זה.

אליעד: נכון.

ש: ואז בבית איתה.

אליעד: תבחר מה רוצה.

ש: עכשיו אני מחליט שזה משמעותי.

אליעד: נכון, לא אבל אתה שוב משכיח מעצמך אתה יכול לשקר על עצמך ולגרום לעצמך לשכוח שאתה בחרת את זה.

ש: אבל אם שכחתי אז אני כבר לא יכול לעשות את זה יותר.

אליעד: אתה יכול אם אתה נכנס פנימה יש משהו במנגנון שאתה גם משכיח מעצמך וגם יש תהליך שאתה גורם לעצמך להיזכר.

ש: כמו כלים שלובים יש את הבסיס ויש את כל ה...

אליעד: אני בעצם נתתי לך תשובה לשאלה אחרת, אתה אלוהים ואתה מצמצם את עצמך אבל כדי שהצמצום יהיה אותנטי אז אתה גורם לעצמך לשכוח שאתה מצמצם את עצמך כי אז אתה לא תחווה את הצמצום...